Hebrew עברי (IBaRey) Servant
Exodus שמות (ShuMuTh) 21:
2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃
3 אם־בגפו יבא בגפו יצא אם־בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃
4 אם־אדניו יתן־לו אשה וילדה־לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃
5 ואם־אמר יאמר העבד אהבתי את־אדני את־אשתי ואת־בני לא אצא חפשי׃
6 והגישו אדניו אל־האלהים והגישו אל־הדלת או אל־המזוזה ורצע אדניו את־אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ ס
Female
7 וכי־ימכר איש את־בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃
8 אם־רעה בעיני אדניה אשר־ [לא כ] (לו ק) יעדה והפדה לעם נכרי לא־ימשל למכרה בבגדו־בה׃
9 ואם־לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה־לה׃
10 אם־אחרת יקח־לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃
11 ואם־שלש־אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ ס
39 וכי־ימוך אחיך עמך ונמכר־לך לא־תעבד בו עבדת עבד׃
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד־שנת היבל יעבד עמך׃
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל־משפחתו ואל־אחזת אבתיו ישוב׃
42 כי־עבדי הם אשר־הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃
43 לא־תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃
44 ועבדך ואמתך אשר יהיו־לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני־ישראל איש באחיו לא־תרדה בו בפרך׃ ס
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 48 אחרי נמכר גאלה תהיה־לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 49 או־דדו או בן־דדו יגאלנו או־משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או־השיגה ידו ונגאל׃ 50 וחשב עם־קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 51 אם־עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 52 ואם־מעט נשאר בשנים עד־שנת היבל וחשב־לו כפי שניו ישיב את־גאלתו׃ 53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא־ירדנו בפרך לעיניך׃ 54 ואם־לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 55 כי־לי בני־ישראל עבדים עבדי הם אשר־הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃
12כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃
13וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃
14העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃
15וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃
16והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃
17ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃
18לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃
[15] At his day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he cry against thee unto יהוה (Yahuah) and it be sin unto thee.
14לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃
15ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃